לפני כמה חודשים התפרסם קול קורא להציג בכנס השנתי המשותף לפיתוח אנשים צוותים וארגונים שיתקיים בפברואר 2018 ושמו: לגלוש על הגל הכאוטי.
כבר כמה זמן שאני מרגישה שאני רוצה לתת ממה שאספתי ולהעביר מסר, מעבר למה שקורה בקבוצות תרגול, שיעורים לסטודנטים ובמפגשי ייעוץ אישיים.
נראה היה שזו הזדמנות טובה לקפוץ למים, עניתי והתקבלה הצעתי.
שמחתי על ההזדמנות לדבר על הרעיונות שכל כך קרובים לליבי, שאני יודעת שהם יכולים לשנות חיים של אחרים, בפורום הכי מקצועי: של מי שמקצועם הוא פיתוח ארגוני (הכנס משותף לחמישה ארגונים, בינהם איפ"א – הארגון הישראלי לפיתוח ארגוני, בו אני חברה).
לפני הכנס חשבתי וכתבתי:
"פעם ראשונה שאדבר בכנס של גדולים. אני מתרגשת ומקווה שהמיינדפולנס ודרך האמצע,
יחוו כרעיונות ששווים תשומת לב ואפילו כ: "Ideas worth spreading".
קראתי להרצאה שתכננתי לכנס:
"האם פנס המיינדפולנס יכול לפזר את ערפל ה- VUCA ולאפשר יותר רגעים של חופש? באיזו דרך?"
התכוננתי היטב.
שבוע לפני היו מעט נרשמים. יום לפני, השותפה שלי למושב חלתה.
ההרצאה הפכה לסדנה בשם: "מיינדפולנס בין אישי לארגוני".
ההסתגלות השתלמה.
בזמן המפגש, קרה משהו טוב בחדר.
אני יודעת שהרעיונות והפרקטיקות שהוצגו במפגש, אלו שיש למיינדפולנס להציע לעולם הארגוני,
יכולים להביא לאנשים שחווים עומס, מתח וכאב קצת הקלה ואפילו חופש וחוסן.
צרו קשר ונראה איך עושים את זה אתכם ואצלכם.
ועד אז:
תודה לחברים, לקולגות, למורים ולמשתתפים בסדנה,
תודה למי שסייע לי בהכנות,
תודה למארגני הכנס המסורים
נהנתי מאד ומחכה לפעם הבאה!
Amit Amar 