מה היה שם בכנס Wisdom@Workplace שגרם לי לצאת עם חיוך?

כנס Wisdom 2.0 נקרה בדרכי, זו שמנסה להגיע לשביל בו יותר אנשים חווים חוויות של צלילות, שמחה וחמלה בעולם העבודה.

הכנס נערך בפברואר 2016 ביוזמת יעקב להמן, יוזם ומוביל Wisdom Tribe. נושא הכנס: יישום מיינדפולנס, יצירתיות וחמלה במקום העבודה.

wisdome 2.0קיוויתי שבכנס הזה אראה אופני יישום מיינדפולנס וחמלה בחברות גדולות בעידן הטכנולוגי.

קיוויתי שאפגוש עוד אנשים שמדברים ארגונית בודהיסטית/ רוחנית מלבדי ומלבד מורותיי ד"ר אורה סתר (פיתוח ארגוני בראי הבודהיזם) וטלי הלמן (מיינדפולנס במרחב הקבוצתי).

תקוותי לא הייתה לשווא. למעלה מזה, הכנס היה מרתק, מלמד, מהנה ומעורר השראה.

הדוברים והדוברות התאפיינו בדיבור אישי, נוגע, צנוע בדרך כלל, קורא לתשומת לב, למחשבה ולחמלה. נשים וגברים, אנשי אקדמיה ועסקים, דתיים וחילוניים, יהודים, ישראלים ואחרים. קשת רחבה שאספר על חלקה הקטן כאן.

אחרי שחניתי מול הים, בעודי פוסעת בשבילי הקיבוץ פסעה איתי בחורה לא מוכרת (עם נעליים מסוג must have) ודיברנו על כך שמתאים ונעים היום והמקום לאירוע שכזה.

מסתבר שזו הייתה מיכל אושמן, מנהלת Learning and Development בפייסבוק לונדון שסיפרה בהרצאתה על התרבות הארגונית בפייסבוק. מיכל סיפרה על היום הראשון שלה בעבודה וגרמה לנו לחשוב:

ומה אם ביום הראשון לעבודה לא היו מסבירים לנו איך להתאים את עצמנו למקום החדש ומטילים משימות אלא שואלים: מה חשוב לך?

היה משהו ישיר, אישי ונוגע בשיחה של מיכל, משהו שאומר שאפשר גם להיות את עצמך בתוך ארגון גדול ותובעני אם הארגון מבקש את המקום הזה עבורו ועבור אנשיו. אני שמעתי כאן קריאה לאחריות ארגונית, לאפשר לאנשים בארגון להיות הם. להיות במיטבם. זה עובד. עובד טוב. גם לאנשים וגם לארגון.

טריסטן האריס, מייסד תנועת Time Well Spent שעד לאחרונה עבד כפילוסוף מוצר בגוגל, דיבר על האחריות התאגידית בכלל ושל גוגל ואפל בפרט על האופן שבו אנו צורכים טכנולוגיה בכלל וטכנולוגיה סלולרית בפרט. בצניעות ובחן רב דימה האריס את חברות הענק למתכננות ערים, אותנו, צרכני הטכנולוגיה לתושבי הערים ואת הכלים שהוא מציע לפתח לכבישים, תמרורים ורמזורים. האריס קורא לכולנו להעלות לשיח הציבורי והארגוני את הצורך בצרכנות טכנולוגית שתומכת בניהול זמן מיטבי, כפי שאנו הורגלנו לדבר על צרכנות אתית, הוגנת ובריאה.

פרד קופמן, VP ב LinkedIn דיבר בשיחתו הראשונה על מיינדפולנס וחמלה בארגונים כמרכיבים הכרחיים לביצועים עסקיים מצוינים. קופמן דימה את ההתנהלות הארגונית לקרחון:

בסיס הקרחון הסמוי הוא מיינדפולנס: תשומת לב עמוקה למה שקורה לכל אדם ולראייתו את זולתו.

החלק המרכזי הסמוי הינו החמלה: שימוש מיטיב שעושים האנשים בתובנות שעולות מתוך ההתבוננות הקשובה, האופן שבו הם מתנהלים בצוות ופותרים קונפליקטים.

החלק העליון והגלוי הינו הביצועים.

שירי אביאל וזאב בן אשר, מקימי המרכז למנהיגות קשובה, שוחחו בפאנל בהנחיית פרופסור רוני שחר עם שניים מבכירי בנק שעברו סדנת מנהלים בהנחייתם.  השיחה קלחה בנושאים אישיים וניהוליים, העלתה חיוך והנהוני הסכמה והדגימה כיצד שילוב מיינדפולנס בארגונים הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על התפוקות כאשר התשומה העיקרית היא…תשומת לב.

היום נחתם בשרשרת של תודות שמתוכן בעיקר נגעה לליבי זו של יעקב להמן למשפחתו ולחבריו. יעקב, עולה חדש, איש דתי גדול בליבו, בחזונו וביכולתו לרתום אנשים לחלום ולפעול למען עולם עבודה פתוח, קשוב, חומל ויצירתי.

אירוע  Wisdom@Workplace הינו עוד אבן דרך שמדגימה שאפשר.

אפשר לחלום בגדול. אפשר להצליח בגדול. אפשר להיות בתשומת לב. אפשר לפעול מתוך חמלה. וכל זאת בעולם העבודה של היום.

סקרנים לדעת מה יקרה עוד יומיים, 18-19/5 בסדנת ניהול ומנהיגות מבית גוגל?

סדנת פיתוח המנהיגות של Google שנחשבת לאחת מהטובות בעולם: SYI: Search Inside Yourself

מגיעה  לתל אביב, בעוד יומיים ב 18-19 למאי,
בהמשך לכנס Wisdom 2.0  שנערך  לפני כחודשיים ועליו סיפרתי בפוסט: מה היה שם בכנס Wisdom@Workplace שגרם לי לצאת עם חיוך?
SIY
SIY היא תוכנית ייחודית שנבנתה בתוך Google לצרכים פנימיים ולאחר הצלחה גדולה וביקוש חיצוני גדול נפתחה גם ליישום מחוץ לגוגל.

הסמינר מבוסס על מחקרים אמפיריים מהשורה הראשונה והסברים לוגים קוהרנטיים ברורים (כראוי למהנדסים של גוגל) ובנוי על עקרונות מתוך מיינדפולנס, מדעי ההתנהגות (אינטליגנציה רגשית) ומדעי המוח.
אני מאד סקרנית לדעת מה יהיה שם. אם גם אתם סקרנים, מוזמנים להירשם.

לחברים שלי תינתן הנחה של 15% עם הקשת קוד ההנחה הבא: Amit.
להרשמה, היכנסו לקישור:  www.wisdomatwork.global/SIY

siyli.org

לפרטים נוספים ניתן ליצור איתי קשר amitamar555@gmail.com

להתראות בקרוב

עמית

 

 

והרי החדשות הטובות: את חיה. חיה את החיים במלואם

זה קרה ביום חורף עכור, אחרי יום עבודה ארוך בתל-אביב, קצת לפני שהתחיל השיעור בקורס "פיתוח ארגוני בראי הבודהיזם", בקמפוס ברושים.

בעיצומו של ויכוח ביני ובין המנהל שלי בשיחת ועידה משולשת, אמר הוא: " מי שואל אותך בכלל ? "

הרגשתי כאילו מישהו נתן לי בעיטה בבטן.

השיחה המשיכה בעוד כמה משפטים לקונים. לא הגבתי. (מכירים את האוטומט Freeze?)

בתחילת השיעור הציגה ד"ר אורה סתר את המנחה האורח נחי אלון. לא זכור לי נושא השיעור. כן זכור לי שבמהרה הפכתי להיות המדגימה של דרמה מקומית רוויית דמעות, מבוכה, כאב וצער רב.

הדרך הביתה לגליל, אחרי השיעור הייתה ארוכה. גשם זלעפות ירד מלווה בדמעות עלבוני הצורב.

קולות רבים געשו בתוך ראשי. אלו שחוזרים וחוזרים על מה שנאמר ונעשה, אלו ששואלים שאלות ואלו שמבקשים פשוט להיות, לתרגל שהייה בכאב. ומבעד לקולות הללו, נשמע קול פנימי עדין אך בטוח בעצמו:

city girl street rain sun

והרי החדשות הטובות:

את חיה.

את חיה את החיים במלואם.

כשמכאיבים לך זה כואב. כואב נורא. כשיורד עלייך גשם את נרטבת, אבל לא מתים מזה. ואם שוהים בכאב הזה מספיק זמן, קורים שם עוד דברים. אפשר לראות גם שמש והקשת כולה נפרשת.

לימים, ניתחתי את הקונפליקטים, דפוסי ההתנהגות והמהלכים הפוליטיים שלי ושל שותפיי לדרך שהובילו לצומת זו, את מקורות העצמה שעמדו לרשותנו, אסטרטגיות ההשפעה בה נקטנו והתרבות הארגונית שהייתה חלק מהסיפור (תודה לד"ר תמר פרוש).

ההתבוננות הביאה לשינוי משמעותי במהלכים הבאים שבצעתי.

וגם למדתי להתבונן בתשומת לב יתרה ברגעים בהם אני חשה שאני חיה את החיים במלואם והם רבים, מתרבים ומגוונים (תודה לד"ר אלון רז). רגעים שמחים או עצובים, מסעירים או שקטים, ביחד או לבד, בטבע או בעיר, ביום או בלילה. רגעים שמתגלים יותר ויותר לאורו של "פנס המיינדפולנס" בקשת צבעים מרהיבה.