מונחים מתחום המיינדפולנס (דף בהתהוות מתמדת

מיינדפולנס
ההגדרה הרווחת למיינדפולנס:
קשב עמוק
מכוון
לא שיפוטי
למה שקורה עכשיו.
מיינדפולנס (בעברית: קשיבות, תשומת לב נוכחת) הוא תרגול שנולד מתוך המסורת הבודהיסטית, אימון  בהפניה של קשב אל מה שקורה "בחוץ" כמו צליל, משב רוח ו"בפנים": תחושות גופניות, רגשותת ומחשבות, תוך אימוץ גישה שאינה שופטת ואינה ביקורתית.
מיינדפולנס הינו גם מצב תודעתי של הפניית תשומת הלב אל הרגע הנוכחי, עם כל מה שיש בו, ללא שיפוטיות וללא תגובתיות.
עם התרגול, באופן הדרגתי, מתפתחת באדם תחושה של יציבות, רכות, (לפעמים) רוגע ובעיקר יכולתת הכלה והתבוננות שהולכת וגדלה.
לאט לאט, בעדינות, עם ההתבוננות והאפשרות להישאר, מתחילה להתפתח יכולת שחרור מ"הטייסס האוטומטי", יכולת בחירה.
רגעים של בחירה מחודשת מאפשרים תחושה של צמיחה, ריפוי וחופש.
ניתן להבחין בין מיינדפולנס במרחב האישי, מיינדפולנס במרחב הארגוני ומיינדפולנס קולקטיבי.
תחומים משיקים הינם פסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיה בודהיסטית, חקר המוח, יישום טיפולי וארגוני.
אין כאן הבטחה להארה ורוגע, אך כן יש אפשרות ליותר ויותר רגעים שבהם ניתן להרגיש בבית, יחפים.. לאפשר למה שיש, להיות.

ארבע האמיתות הנאצלות
1. הכל הוא סבל ודע אותו עד סופו
2. מקור הסבל: בורות והצמדות
3.יש פתרון אפשרי לסבל: להפסיק הצמדות/ דחיה
4. הדרך להפסקת הסבל כפולת השמונה

 

תלות/ התהוות גומלין
מושג יסודי בתורת המורכבות ובהשקפה הבודהיסטית.
תופעה מתהווה יחד עם רשת של סיבות ותוצאות המצויות בתלות הדדית עמה.
כל תופעה "קיימת" רק בגלל ה"קיום" של תופעות אחרות, ברשת מורכבת מאוד של סיבה ותוצאה המשתרעת על פני העבר ההווה והעתיד.
הסמל: רשת אינדרה, רשת רב-ממדית שעל פניה קיימות אינספור טיפות טל או אבני-חן, ובתוך כל אחת מאלה, השתקפות של כל שאר הטיפות ושל כל ההשתקפויות שבהן, בתהליך אינסופי, דפוסי, פרקטלי.

 סבל – דוקהא
קשת רגשות/ תחושות לא נעימות: כאב, עצב, עצבנות, פחד, אי נוחות…

חמלה
לפי המסורת הבודהיסטית, חמלה, "קורונה", זהו רגש שהוא גם מחשבה ויכולת:
האפשרות להיות נוכח בכאבו של אדם שהוא אני או זולתי.
היכולת להיות בקשר אינטימי, יציב נוכח הסבל.
פעולה המונעת מתוך חמלה נעשית במטרה להביא תועלת בהקלה עלל סבל.
קיימת סתירה מובנית בתפיסה הבודהיסטית של החמלה.
פרדוקס החמלה:
על האדם החומל לחשוב על עצמו כנפרד, ללא הזדהות מזה שסובל
ובלתי נפרד מן האדם הסובל בעת ובעונה אחת.
ההזמנה היא להיות מודע לדואליות הזו, להכיל אותה ולהיות מסוגלל להיות בתנועה בין שתי הוויות החמלה ואף לפעול לפיהן בו זמנית.

הקשבה Mindful Listening
הקשבה עמוקה, מכוונת, לא שיפוטית למושא ההקשבה/ הדובר.
הקשבה עדינה, עם מחושים. הקשבה למחשבות, לריח, לרגש, לגוף, לאנרגיות, למה שבפנים ובחוץ.. שהיה עם מרחב אפשרויות שגדול ממילים, עם הדברים בככותם, כמו שהם, בלי לשלוח "אמבולנס" של עידוד או מחיאות כפיים, הקשבה לא מגיבה.
הקשבה עם חמלה ו kindness. הקשבה שמאפשרת לדובר לבטא פגיעות vulnerability.
התייחסות לאדם ולדבריו כאילו שהוא הדבר הכי חשוב, הדבר היחיד שנוכח כרגע.
על מה צריך לוותר המקשיב?
על הקולות, התוכניות, הדעות, המחשבות, הרגשות והאסטרטגיות שלו. המקשיב צריך לוותר על הידיעהה והעשיה.

דרך האמצע
לרוב, כשמדברים על דרך האמצע מתכוונים לדרך שהיא גם וגם, דרך שמכילה ניגודים, דואליות ופרדוקסים.
המונח דרך האמצע הינו מונח מרכזי ביהדות (רמב"ם), בנצרות (אריסטו), באיסלאם, בתרבות הסינית (קונספציוס) ובפילוסופיה הבודהיסטית.
בהתייחסנו לדרך האמצע הכוונה:
לדרך רוחנית, פילוסופית וסוציולגית
לדרך, שכתגובה לסבל, קושי או אי נחת, אינה תומכת בנטייה להכחיש ולהדחיק וגם לא לפעול
לדרך שאינה פשרה בין עמדות
הכוונה לדרך שהיא גם וגם, בלי צורך לבחור צד

אני מניחה שאני לא מחדשת לכם שהעולם הוא מורכב ושיש בו גם וגם.
מה שאנסה לטעון הוא שכאשר פוסעים בדרך האמצע, מודעים לדואליות, מכילים אותה ופועלים באופן פרדוקסלי,
נוצר מרחב של חופש. חופש בחירה, פעולה וייצירה.
ובלי לחפש אושר, יש בזה אושר גדול. לפחות עבורי.

זמניות

פפנצ'ה – החץ השני

הצמדות ודחיה

ריקות

ככות

אין אני

לב שמתאים למשכן האלים

אהבה

כבוד

יציבות – השתוות הנפש – (אופקהא)

סנקרה

סמסרה

הדרך כפולת השמונה

בודהא – זה שהתעורר