שמתי לב שבעיקר נהנתי.
נהנתי מהכנס, מהאנשים וממה שלמדתי ולימדתי.
דיברתי על מיינדפולנס (אישי, ארגוני, קולקטיבי), דרך האמצע וחופש.
דיברתי אל אנשי מקצוע מנוסים, מתחילים, מורים וחברים לדרך.
דיברתי עם אנשים פתוחים, על מה ש“בפנים“ ומה שבארגונים, לרגע השארנו את ה titelים שלנו בחוץ. זה היה הכי כיף.
תשומת הלב, הפשוטה, המכוונת, הלא שיפוטית, למה שקורה עכשיו איפשרה לנו לשאול שאלות ולקיים מפגש נקי, אדם לאדם.
על כך אני מודה לכל אחד ואחת שהשתתפו בסדנה.
ביקשתי לאפשר כמה רגעים של הקלה וחופש, להציע שכל אחד יכול לזמן עוד רגעים כאלו בתוך עולם העבודה.
כאדם, כעובד-ת, כמנהל-ת, כיועץ-ת.
כבר עכשיו.
מקווה שהצלחתי.
אם יש שאלות, בקשות, רעיונות או התייחסויות אשמח לשמוע, בשיחה (054-2884937), בתגובה לפוסט ובהשארת פרטים כאן יעזרו לי ביקורת, שיתופים, הצעות לשיתופי פעולה והפניות.
תודה ולהתראות עמית
Amit Amar 