כנס Wisdom 2.0 נקרה בדרכי, זו שמנסה להגיע לשביל בו יותר אנשים חווים חוויות של צלילות, שמחה וחמלה בעולם העבודה.
הכנס נערך בפברואר 2016 ביוזמת יעקב להמן, יוזם ומוביל Wisdom Tribe. נושא הכנס: יישום מיינדפולנס, יצירתיות וחמלה במקום העבודה.
קיוויתי שבכנס הזה אראה אופני יישום מיינדפולנס וחמלה בחברות גדולות בעידן הטכנולוגי.
קיוויתי שאפגוש עוד אנשים שמדברים ארגונית בודהיסטית/ רוחנית מלבדי ומלבד מורותיי ד"ר אורה סתר (פיתוח ארגוני בראי הבודהיזם) וטלי הלמן (מיינדפולנס במרחב הקבוצתי).
תקוותי לא הייתה לשווא. למעלה מזה, הכנס היה מרתק, מלמד, מהנה ומעורר השראה.
הדוברים והדוברות התאפיינו בדיבור אישי, נוגע, צנוע בדרך כלל, קורא לתשומת לב, למחשבה ולחמלה. נשים וגברים, אנשי אקדמיה ועסקים, דתיים וחילוניים, יהודים, ישראלים ואחרים. קשת רחבה שאספר על חלקה הקטן כאן.
אחרי שחניתי מול הים, בעודי פוסעת בשבילי הקיבוץ פסעה איתי בחורה לא מוכרת (עם נעליים מסוג must have) ודיברנו על כך שמתאים ונעים היום והמקום לאירוע שכזה.
מסתבר שזו הייתה מיכל אושמן, מנהלת Learning and Development בפייסבוק לונדון שסיפרה בהרצאתה על התרבות הארגונית בפייסבוק. מיכל סיפרה על היום הראשון שלה בעבודה וגרמה לנו לחשוב:
ומה אם ביום הראשון לעבודה לא היו מסבירים לנו איך להתאים את עצמנו למקום החדש ומטילים משימות אלא שואלים: מה חשוב לך?
היה משהו ישיר, אישי ונוגע בשיחה של מיכל, משהו שאומר שאפשר גם להיות את עצמך בתוך ארגון גדול ותובעני אם הארגון מבקש את המקום הזה עבורו ועבור אנשיו. אני שמעתי כאן קריאה לאחריות ארגונית, לאפשר לאנשים בארגון להיות הם. להיות במיטבם. זה עובד. עובד טוב. גם לאנשים וגם לארגון.
טריסטן האריס, מייסד תנועת Time Well Spent שעד לאחרונה עבד כפילוסוף מוצר בגוגל, דיבר על האחריות התאגידית בכלל ושל גוגל ואפל בפרט על האופן שבו אנו צורכים טכנולוגיה בכלל וטכנולוגיה סלולרית בפרט. בצניעות ובחן רב דימה האריס את חברות הענק למתכננות ערים, אותנו, צרכני הטכנולוגיה לתושבי הערים ואת הכלים שהוא מציע לפתח לכבישים, תמרורים ורמזורים. האריס קורא לכולנו להעלות לשיח הציבורי והארגוני את הצורך בצרכנות טכנולוגית שתומכת בניהול זמן מיטבי, כפי שאנו הורגלנו לדבר על צרכנות אתית, הוגנת ובריאה.
פרד קופמן, VP ב LinkedIn דיבר בשיחתו הראשונה על מיינדפולנס וחמלה בארגונים כמרכיבים הכרחיים לביצועים עסקיים מצוינים. קופמן דימה את ההתנהלות הארגונית לקרחון:
בסיס הקרחון הסמוי הוא מיינדפולנס: תשומת לב עמוקה למה שקורה לכל אדם ולראייתו את זולתו.
החלק המרכזי הסמוי הינו החמלה: שימוש מיטיב שעושים האנשים בתובנות שעולות מתוך ההתבוננות הקשובה, האופן שבו הם מתנהלים בצוות ופותרים קונפליקטים.
החלק העליון והגלוי הינו הביצועים.
שירי אביאל וזאב בן אשר, מקימי המרכז למנהיגות קשובה, שוחחו בפאנל בהנחיית פרופסור רוני שחר עם שניים מבכירי בנק שעברו סדנת מנהלים בהנחייתם. השיחה קלחה בנושאים אישיים וניהוליים, העלתה חיוך והנהוני הסכמה והדגימה כיצד שילוב מיינדפולנס בארגונים הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על התפוקות כאשר התשומה העיקרית היא…תשומת לב.
היום נחתם בשרשרת של תודות שמתוכן בעיקר נגעה לליבי זו של יעקב להמן למשפחתו ולחבריו. יעקב, עולה חדש, איש דתי גדול בליבו, בחזונו וביכולתו לרתום אנשים לחלום ולפעול למען עולם עבודה פתוח, קשוב, חומל ויצירתי.
אירוע Wisdom@Workplace הינו עוד אבן דרך שמדגימה שאפשר.
אפשר לחלום בגדול. אפשר להצליח בגדול. אפשר להיות בתשומת לב. אפשר לפעול מתוך חמלה. וכל זאת בעולם העבודה של היום.
תגובה אחת בנושא “מה היה שם בכנס Wisdom@Workplace שגרם לי לצאת עם חיוך?”