אחד מתלמידי הבודהא שאל אותו: כמה ולמה חשוב להיות בתרגול?
ענה לו הבודהא בסיפור:
הנה אנו עומדים כאן, בעיר הגדולה וההומה. האם אתה רואה מרחוק את הכיכר? כן, ענה התלמיד. יש שם המון רועש וצובא ונוהר אל הכיכר. האם אתה יודע למה? כן, ענה האיש. המלכה היפה ששרה יפה ומספרת סיפורים יפים עומדת לצאת אל הכיכר ולהופיע.
בודהא: וכל הרעש הזה זה בשביל לראות את המלכה?
ענה לו האיש: כמובן. לא כל יום יוצאת המלכה לשיר ולהופיע. לא כל המלכות כאלו יפיפיות ובטח שלא יודעות לשיר ולספר סיפורים.
אמר הבודהא: אני אמלא עכשיו קערה בשמן כך שתהיה לה בטן קטנה, אשים את הקערה על ראשך ואבקש ממך לחצות את ההמון וללכת הישר לכיכר בלי שתיפול אף טיפת שמן. התלמיד: לא נראה לי כזה חשוב.
הבודהא: חכה לא סיימתי. אתה תלך לכיכר ואני אומר לך שמאחוריך ילך מרה השטן ואם תיפול טיפת שמן הוא יוריד לך את הראש. עכשיו תשתדל?
ענה התלמיד: כן.
הסביר הבודהא: וזו הסיבה שכדאי לתרגל. התרגול יביא אותך אל תשוקתך (המלכה היפה), יציל אותך מפחדים וסכנות קטנות (ההמון) ויציל אותך ממות (מרה השטן).
כי אם אתה לא נוכח בחייך אתה לא באמת חי.
סיפרה: מיכל כהן. מקור הסיפור לא ידוע לי.
השאלה: מה יכול לעזור לי לעבור מצד אחד לצד שני, חיה, נוכחת, קשובה?
התשובה: המחויבות להיות בקשר עם עצמי. הידיעה שאם אעבור את החיים בהיסח הדעת, אפספס אותם ולא באמת אחיה.
לכל אחד מאיתנו יש כלים אחרים ודברים אחרים שמדברים אלינו. שעוזרים לנו להישאר באמת חיים. מטרת המפגש שלנו: להזמין כל אחת ואחד לבדוק מה יעזור לה/ לו לעבור את הדרך אל הכיכר. כאשר ההמלצה היא ליצור מגע עם אי ודאות, שקט, אנשים, חוץ פנים, התודעה שלנו.
ובמקום העבודה: מהו הדבר אליו אנו כמהים? מיהי המלכה? מישרה מסוימת? הישג או יעד? חלום מקצועי? ייעוד?
ומיהו ההמון? קולגות? לקוחות? ספקים?
ומיהו מרה?
ומה אני צריכה כדי לעבור את היום יום בנוכחות ערנית? עם מה ומי כדאי להיות בקשר?
Amit Amar 